Be: am / is / are, was / were

ל־be יש שלוש צורות בהווה: am, is ו־are. הנושא קובע איזו צורה להשתמש. בדיבור, דוברי אנגלית כמעט תמיד משתמשים בצורות המקוצרות.

שם עצם יחיד לוקח is (My phone is…), שם עצם ברבים לוקח are (These shoes are…). אין “amn't” — הצורה השלילית של I am היא I'm not.

be מחבר את הנושא למידע עליו: מה הוא, איך הוא נראה, איפה הוא נמצא, בן כמה הוא, מאיפה הוא מגיע.

• My sister is a nurse.

  אחותי אחות במקצועה.

• The coffee is too sweet.

  הקפה מתוק מדי.

• Your keys are on the table.

  המפתחות שלך על השולחן.

• I'm twenty-three.

  אני בן עשרים ושלוש.

• We're from Da Nang.

  אנחנו מדה נאנג.

• It's cold today. It's half past seven.

  קר היום. השעה שבע וחצי.

💡בשפות רבות אפשר לומר "היא גבוהה" או "אני עייף" בלי פועל. באנגלית תמיד צריך be לפני תואר: She is tall, I'm tired.

כדי ליצור שאלה, שמים am / is / are לפני הנושא. מילת שאלה (where, how old, what…) באה ראשונה.

• Are you hungry?

  אתם רעבים?

• Is your brother at home?

  אחיך בבית?

• Where is the bus stop?

  איפה תחנת האוטובוס?

• How old are your kids?

  בני כמה הילדים שלך?

תשובות קצרות: Yes, I am. / No, I'm not. — Yes, it is. / No, it isn't. בתשובה קצרה חיובית לא מקצרים: יש לומר “Yes, I am”, לא “Yes, I'm”.

• I was at the gym last night.

  הייתי בחדר כושר אתמול בלילה.

• The tickets weren't expensive.

  הכרטיסים לא היו יקרים.

• Were you nervous before the interview?

  היית עצבני לפני הראיון?

• Where was she yesterday? — She was in Hanoi.

  איפה היא הייתה אתמול? — היא הייתה בהאנוי.

• ✗She very friendly.

  ✓She is very friendly.

  עדיין צריך be לפני תואר.

• ✗I have 25 years old.

  ✓I'm 25 (years old).

  גיל משתמשים עם be.

• ✗My parents is teachers.

  ✓My parents are teachers.

  נושא ברבים → are.

• ✗Yes, I'm.

  ✓Yes, I am.

  תשובות קצרות חיוביות לא מקוצרות.

• ✗I am agree with you.

  ✓I agree with you.

  agree הוא פועל; לא צריך be.