“Too … to” / “enough to”

Too פירושו יותר ממה שצריך או ממה שמקובל (לעיתים עד כדי כך שאי אפשר לעשות משהו); enough פירושו בדיוק כמה שצריך. הם ממוקמים במקומות שונים במשפט:

כדי לציין מי עושה את הפעולה, מוסיפים for + object לפני ה-to-verb: too heavy for me to carry.

• The box was too heavy for me to carry.

  הקופסה הייתה כבדה מדי בשבילי לסחוב.

• Is the water warm enough to swim in?

  האם המים חמים מספיק כדי לשחות בהם?

💡שימו לב למיקום: enough בא אחרי תואר או תואר הפועל (old enough, fast enough) אבל לפני שם עצם (enough money, enough time).

1. too: יותר ממה שמקובל, ולכן משהו לא אפשרי או לא טוב

• I'm too tired to cook tonight.

  אני עייף מדי כדי לבשל הערב.

• I got up too late to catch the bus.

  קמתי מאוחר מדי כדי להספיק לאוטובוס.

2. not … enough: פחות ממה שנדרש

• My son is only fifteen, so he isn't old enough to drive.

  הבן שלי רק בן חמש עשרה, אז הוא לא מספיק מבוגר כדי לנהוג.

• He didn't run fast enough to catch the bus.

  הוא לא רץ מספיק מהר כדי להספיק לאוטובוס.

3. enough: בדיוק כמה שצריך — זה בסדר

• She's old enough to decide for herself.

  היא מספיק מבוגרת כדי להחליט בעצמה.

• Is the room big enough for 30 people?

  האם החדר גדול מספיק ל-30 אנשים?

4. עם שמות עצם: enough / too much / too many — enough יכול גם לעמוד לבד: I've had enough.

• We don't have enough time to see everything today.

  אין לנו מספיק זמן לראות הכול היום.

• I drank too much coffee this morning.

  שתיתי יותר מדי קפה הבוקר.

• There are too many tourists here in summer.

  יש כאן יותר מדי תיירים בקיץ.

• No more rice for me — I've had enough, thanks.

  לא רוצה עוד אורז — אכלתי מספיק, תודה.

כדי להדגיש או לרכך את too, השתמשו ב-much too / far too או a bit / a little too — לא אומרים too much לפני תואר.

• These jeans are much too small for me now.

  הג'ינס האלה קטנים עליי בהרבה עכשיו.

• It's a bit too expensive to eat there every day.

  זה קצת יקר מדי לאכול שם כל יום.

💡Too בדרך כלל בעל משמעות שלילית — יותר ממה שטוב. כדי להחמיא למשהו, השתמשו ב-so או really: זה so טוב! (ביטויים קבועים כמו You're too kind הם יוצא דופן.)

כאשר הנושא של המשפט הוא גם הדבר שעליו פועל ה-to-verb (התה = הדבר ששותים), לא חוזרים עליו בסוף. אם הפועל דורש מילת יחס (swim in, sit on), משאירים את מילת היחס.

• The tea is too hot to drink.

  התה חם מדי לשתייה.

• The water was too cold to swim in.

  המים היו קרים מדי לשחייה בהם.

אם המשפט מתחיל ב-It (נושא ריק), משאירים את המושא. אחרי too / enough, משתמשים ב-to-verb — לא ב--ing או for + -ing.

• It's too dangerous to swim in this river.

  זה מסוכן מדי לשחות בנהר הזה.

• My daughter is too young to go to school.

  הבת שלי צעירה מדי ללכת לבית הספר.

• ✗He is enough old to vote.

  ✓He is old enough to vote.

  Enough בא אחרי התואר.

• ✗It was very cold to go swimming.

  ✓It was too cold to go swimming.

  לא הצלחתם לעשות את זה → too, לא very.

• ✗The tea is too hot to drink it.

  ✓The tea is too hot to drink.

  לא חוזרים עליו — התה הוא הדבר ששותים.

• ✗It's too much expensive to eat there every day.

  ✓It's too expensive to eat there every day.

  לפני תואר משתמשים ב-too (או much too), לא ב-too much.

• ✗This jacket is too small to me to wear.

  ✓This jacket is too small for me to wear.

  הבן אדם → for + object.

• ✗We don't have enough of money.

  ✓We don't have enough money.

  Enough + שם עצם; enough of מיועד רק ל-the/my/them…